<h1>שיטה מקובצת — כתובות</h1>
<h2>דף כא:</h2>
ובמהדורא קמא כתב [רש"י] (כתובות ס' ע"א) וז"ל ואמר רב ששת גרסינן אפילו מצות פרוש [אין בו] שאם יש לו דם בתוך פיו אינו מצווה לזורקו חוץ אפילו פרישה דרבנן אלא דם שבין השנים מוצצו ואינו חושש. ע"כ.
<h2>דף כב.</h2>
אבל במהדורא קמא כתב [רש"י] (כתובות ס' ע"א) וז"ל דפריש אם נתלש החלב מן הדד של האשה והרי הוא בכלי מותר לגמעו אבל במחובר אסור ליונקו לאחר כ"ד חדש מדרבנן שלא יאמרו אשה זו אינה בת אכילה כבהמה טמאה האסורה באכילה וכשם שחלבה מותר כך חלב בהמה טמאה מותר. ע"כ.
ורש"י ז"ל [כתובות ס' ע"א] במהדורא קמא כתב וז"ל טמא הוא גרסינן לגבי שרצים כתיב טמא הוא לכם שאינו שוה בכל יש חלב בהמה שמותר כגון חלב בהמה טהורה. ת"ל זה טמא וזה לכם הטמא ואמרינן במעילה בפרק קדשי מזבח [י"ז ע"א] לרבות דם שרצים ואמר רחמנא זה דם טמא ולא דם מהלכי שתים. ע"כ.
